וואסה נגד פז
תחנת חוואסה, הינה תחנת דלק הממוקמת בעיר נשר, ונמצאת בבעלות משפחות כץ וכהנא. עקב הסדר בלעדיות שנחתם עם חברת הדלק פז עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת, חויבו בעלי התחנה לרכוש דלקים אך ורק מחברה זו. בהתאם להסכם הבלעדיות, משפחות כץ וכהנא נאלצו להעניק זכות חכירה לפז, למרות שזו לא השקיעה כלל בבניית התחנה (ההסכם נחתם לראשונה עם חברת Shell, ורק אחר כך הועבר לפז שהחליפה אותה).
הסכם בלעדיות בתמורה לתשלום דמי שכירות
בשנת 2000, הגישו משפחות כץ וכהנא תביעה לפסק דין הצהרתי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד ערן לב. בין היתר, ביקשו כי חכירת המשנה של פז והסכם הבלעדיות יבוטלו והתחנה תהפוך למשוחררת (קרי, תהיה רשאית לרכוש דלק מחברות אחרות).
בשנת 2006, הגיעו הצדדים להסדר, על פיו פז תפעיל את התחנה בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך העולה על 100,000 ש"ח .
עקב המחאה החברתית ב-2011, החליטה ממשלת ישראל להפחית את רכיב מרווח השיווק המשותף לתחנות ולחברות הדלק במחירי הדלק. במצב כזה, לחברת פז לא השתלם להמשיך להחזיק בתחנת חוואסה ולשלם דמי שכירות חודשיים. פז ביקשה לצאת מהסכם הפשרה, ותירצה את סירובה להמשיך בתשלום, בטיעון של אי חידוש רישום החכירות בין הצדדים. החברה הודיעה לבעלי התחנה כי החל מחודש אפריל של שנת 2012, היא מפסיקה לשלם דמי שכירות כפי שנקבעו בהסכם הפשרה, וכי התחנה צריכה לחזור ולפעול כתחנה כבולה, בהתאם למערכת ההסכמית הקודמת שחלה בין הצדדים.
התחנה חזרה להיות משוחררת
בעקבות כך, הגישו בעלי התחנה תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עורך דין ערן לב, במסגרתה עתרו לצווים הצהרתי על פיו פז הפרה את הסכם הפשרה ו אין עוד תוקף למערכת ההסכמית הקודמת שחלה בין הצדדים, אשר על פיה היו בעלי התחנה כבולים בהסכם בלעדיות לפז למשך עשרות שנים.
בסוף חודש דצמבר 2014, פסק כב' שופט ד"ר עופר גרוסקופף כי הוא מקבל את התביעה וכי בעלי התחנה משוחררים מכל קשר חוזי עם פז. השופט גם מתח ביקורת על עדות סמנכ"ל פז, אורי כחלון, שנחקר בחקירה נגדית על ידי עורך דין לב, וקבע כי הוא מתקשה לתת אמון בעדותו, אשר נוגדת את ההיגיון הבריא של התנהלות חברות מסחריות בסדר גודל של פז.
בעקבות פסק דין זה הגישו בעלי התחנה תביעה כספית כנגד פז, באמצעות עו"ד ערן לב, על סך של כשמונה מיליון ₪, בגין הפרת ההסכם.
< לכתבה בחדשות האנרגיה >
הסכם בלעדיות בתמורה לתשלום דמי שכירות
בשנת 2000, הגישו משפחות כץ וכהנא תביעה לפסק דין הצהרתי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד ערן לב. בין היתר, ביקשו כי חכירת המשנה של פז והסכם הבלעדיות יבוטלו והתחנה תהפוך למשוחררת (קרי, תהיה רשאית לרכוש דלק מחברות אחרות).
בשנת 2006, הגיעו הצדדים להסדר, על פיו פז תפעיל את התחנה בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך העולה על 100,000 ש"ח .
עקב המחאה החברתית ב-2011, החליטה ממשלת ישראל להפחית את רכיב מרווח השיווק המשותף לתחנות ולחברות הדלק במחירי הדלק. במצב כזה, לחברת פז לא השתלם להמשיך להחזיק בתחנת חוואסה ולשלם דמי שכירות חודשיים. פז ביקשה לצאת מהסכם הפשרה, ותירצה את סירובה להמשיך בתשלום, בטיעון של אי חידוש רישום החכירות בין הצדדים. החברה הודיעה לבעלי התחנה כי החל מחודש אפריל של שנת 2012, היא מפסיקה לשלם דמי שכירות כפי שנקבעו בהסכם הפשרה, וכי התחנה צריכה לחזור ולפעול כתחנה כבולה, בהתאם למערכת ההסכמית הקודמת שחלה בין הצדדים.
התחנה חזרה להיות משוחררת
בעקבות כך, הגישו בעלי התחנה תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עורך דין ערן לב, במסגרתה עתרו לצווים הצהרתי על פיו פז הפרה את הסכם הפשרה ו אין עוד תוקף למערכת ההסכמית הקודמת שחלה בין הצדדים, אשר על פיה היו בעלי התחנה כבולים בהסכם בלעדיות לפז למשך עשרות שנים.
בסוף חודש דצמבר 2014, פסק כב' שופט ד"ר עופר גרוסקופף כי הוא מקבל את התביעה וכי בעלי התחנה משוחררים מכל קשר חוזי עם פז. השופט גם מתח ביקורת על עדות סמנכ"ל פז, אורי כחלון, שנחקר בחקירה נגדית על ידי עורך דין לב, וקבע כי הוא מתקשה לתת אמון בעדותו, אשר נוגדת את ההיגיון הבריא של התנהלות חברות מסחריות בסדר גודל של פז.
בעקבות פסק דין זה הגישו בעלי התחנה תביעה כספית כנגד פז, באמצעות עו"ד ערן לב, על סך של כשמונה מיליון ₪, בגין הפרת ההסכם.
< לכתבה בחדשות האנרגיה >
